נגיעה בטבע הילד / שני זילברשטיין

"איפה המים?״

הוא בהה בי בעיניים גדולות ומבריקות מסקרנות ״איפה?״ שאל בחזרה. חייכתי. העברתי את הספוג מהקערה הימנית לשמאלית באיטיות.

לאט, לאט סחטתי את הספוג והמים נהרו לתוך הקערה. הוא בהה בפה פעור. הסתכלנו אחד על השנייה בחיוך גדול.

״עוד פעם!״ אמרתי והעברתי עוד מים בזהירות. המשכתי עד שנגמרו המים. הוא המשיך לבד במשך חצי שעה.

לא משנה איפה תמצאו בעולם בעולם, תנו לילד בסביבות גיל 2.5 להעביר מים בעזרת ספוג והוא יהיה מהופנט!

למה? טבע האדם.

ראיתי פעם את הסרט Babies. בסרט רואים את ההתפתחות של 4 תינוקות שנולדים בקצוות שונים של העולם. רואים תרבויות שונות, חוויות שונות, גירויים שונים, אבל התפתחות מאוד דומה!

למה? טבע האדם.

זה היה הבן של מונטסורי, מריו מונטסורי, זה שכתב על הנטיות הטבעיות של האדם והסביר שהנטיות הטבעיות הן מה שמוביל את היותנו בני אדם: מהאדם הקדמון ועד היום כל בני האדם חולקים אותן. הן הצרכים הבסיסיים שלנו, הן מה שמוביל את דרכנו ברמה הכי ראשונית.

דמיינו את עצמכם נוחתים במנידה זרה שונה מאוד מהמדינה שלכם- נגיד סין. הכל חדש, שום דבר לא מוכר: הריחות שונים, הפרצופים שונים, הקצב הוא אחר. אתם מרגישים כאילו הרגע נחתתם בפלנטה חדשה. מה הדבר הראשון שיקרה?

אינסטינקטיבית תתחילו לחפש את הדברים המוכרים.

מה שמוביל אתכם במצב כזה זו הנטייה הטבעית להתמצאות והיא מובילה אתכם להבין את הסביבה, את הכללים בה, את הסדר בה.

היא אחראית על היכולת שלנו לעשות סדר מהעולם וגם להסתגל למצבים חדשים.

גם לילדים יש את הנטייה הטבעית הזאת. ילד עובר בדיוק את אותו התהליך רק באופן מתמיד בשנותיו הראשונות ועם הרבה פחות כלים!

מרגע הולדתו הנטייה הטבעית להתמצאות פועלת במלוא הכוח ועוזרת לו להתמצא בסביבה החדשה שלו: העולם כולו.

דמיינו עכשיו את האדם הקדמון מסתתר במערה מאיזו חיה טורפת. הוא מסתתר שם כמה דקות ואז מאז להציץ, הוא רוצה לראות אם הטורף עדיין שם.

הוא מוציא את הראש לאט, לאט ורואה ממותה רצה לכיוון הטורף ותוקפת אותו עם חט השנהב שלה. הוא בוהה באירוע ומבין: הקרב נגמר, הקורבן ניצח.

נורה נדלקת אצל האדם הקדמון: אם הוא לא רוצה לבלות את כל חיו בבריחה הוא צריך כלי נשק להגן על עצמו.

זו הנטייה הטבעית לחשיבה מופשטת, אשר מחוברת מאוד לחשיבה המתמטית. היא זו שעוזרת לנו לעבור מהמוחשי למופשט.

בתחילת דרכנו כילדים, או בכל חוויה חדשה בה אנו נמצאים, אנחנו קולטים את המציאות דרך החושים ומתוך החוויות יוצרים סכמות: תבניות ומסקנות על בסיס החוויות שלנו אשר מאפשרות לנו לנתח, לנבא ולתכנן. בעזרת החשיבה המופשטת הזו נוכל גם לדמיין מה היינו צריכים ורוצים, וליצור את זה.

היצירתיות היא נטייה טבעית מיוחדת. היא קשורה לצורך שלנו לעבד ולהסביר את סביבתנו ומאפשרת לנו להעשיר אחד את השני ואת העולם, להתקדם, לשנות, לנוע ולהניע. זה מה שמאפשר לנו את ההתקדמות כאנשים וכחברה.

קיומן של הנטיות הטבעיות זו מפת דרך לאיש חינוך ולהורה. כאשר אנחנו מבססים את החינוך שאנו מעניקים לילדים על טבע האדם, אנו יוצאים מהנקודה הבסיסית ביותר של מהו אדם? מהו טבעו? למה הוא זקוק כדי לפתח את עצמו?, ורק משם אפשר ליצור חינוך מאפשר עבור כל אינדיבידואל.

בעיניי, זה אחד הדברים המיוחדים ביותר בחינוך מונטסורי: חינוך שמכבד ומפתח את טבעו של כל ילד.